הפרעה המאופיינת בהרגשה של חשיבות עצמית מוגזמת,
צורך מידי חזק בהערצה, ותלות מאד גדולה באישורי החברה.
יחד עם זאת, הנרקיסיסט אינו מגלה אמפתיה לאחר,
ולא משקיע בזולת את מה שהוא דורש שהזולת ישקיע בו.
הנרקסיסט חושב הרבה על הכוח הרב שיש לו, או על ההצלחה שלו,
או על המראה החיצוני שלו, ומחזק את הערך שלו (הירוד מאד!!!)
על ידי דיבור מתמיד על עצמו, ודרישה מאחרים שיתנו לו מחמאות ואישורים כל הזמן.
כדי לדעת אם האדם סובל ממאפיינים נרקיסיסטים,
יש לסמן וי על חמישה או יותר מהסימפטומים הבאים:
(הערכה מוגזמת של הכישורים וההישגים של עצמו,
ציפייה להכרה בעליונות על ידי הסביבה,
למרות היעדר הישגים ההולמים ציפיות אלו).
2. עיסוק מוגזם בפנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת,
כוח, חכמה, יופי או אהבה אידיאלית.
3. תחושת מיוחדות וייחודיות המלווה בתחושה
כי הוא ממש הכי מיוחד עלי אדמות.
4. דרישת הערצה מוגזמת.
עד כדי, שאדם שלא משתחווה אליו ומעריץ אותו, 'נמחק' מרשימת המכרים.
5. אמונה בזכאות לזכויות יתר ופריווילגיות מיוחדות,
ציפייה בלתי ריאלית למענה ייחודי או שיתוף פעולה מיידי עם ציפיותיו.
6. נצלנות המתבטאת בפגיעה בזכויות אחרים כדי לקדם מטרות אישיות.
7. היעדר אמפתיה: חוסר יכולת או רצון להזדהות עם רגשותיו של אדם אחר.
הוא מסוגל להשפיל אחרים בקלות, לקחת מהם דברים בכוח בלי להניד עפעף.
8. תחושה עזה של קנאה באחרים לעיתים קרובות
או אמונת האדם כי הוא מושא קנאתם של אחרים.
9. הפגנת גישה או התנהגות יהירה.
האדם מתנהג כאילו כל העולם שייך לו, וכולם הנתינים שלו בפוטנציאל.
יש מודל חילופי המגדיר את ההפרעה בצורה קצת שונה:
כדי להיות מוגדר כנרקיסיסט, צריך להופיע תפקוד לקוי המתבטא שקושי בלפחות שניים מהקריטריונים הבאים:
שווה, מיוחד, מעל כולם. אם הם לא עושים זאת, הערך העצמי שלו צונח לאפס
והוא מרגיש ממש רע עם עצמו. על כן הוא נע במצבי רוח משתנים,
לפי אופי המשוב הוא מקבל מהסביבה.
2. התנהגות מכוונת מטרת הערכה: כל מה שהוא עושה, מכוון מטרה,
שיראו כמה הוא מיוחד, ואיזה מקצוע יוקרתי יש לו, ואיך הוא מתנהג בסטנדרטים כל כך גבוהים,
הכל מלווה בתחושת זכאות מיוחדת: אני הכי מכולם ולכן מגיע לי הכל.
3. חוסר אמפתיה: קושי לזהות או להזדהות עם רגשות וצרכים של אחרים.
הנרקיסיסט רגיש מאד לתגובות האחר, רק כשזה נוגע לעצמו.
הוא לא קולט, או לא מרגיש את פגיעות הסביבה.
4. יחסים אישיים שטחיים: גם ביחסים אישיים, הנרקיסיסט משתמש בשני כדי להאדיר את עצמו,
והוא לא באמת מתעניין בשני, מרגיש את החוסרים והצרכים שלו, ורוצה למלא אותם.
בנוסף, יש עוד שני מאפיינים:
2. חיפוש תשומת לב מתמיד – ניסיונות חוזרים להשיג יחס מהחברה
וחיפוש הערצה בצורה חולנית.
חוקרים הציע בשנת 2015 חלוקה של שני סוגים של נרקיסיסטיות:
הנרקיסיסט הגרנדיוזי: מאופיין בשחצנות, גאווה, אומץ, חיפוש תשומת לב וזכאות חולנית
הנרקיסיסט הסמוי: מאופיין בפגיעות ורגישות מידי גבוהה לעלבונות, חרדה וביישנות.
שכיחות ההפרעה נאמדת בכ-1% מהאוכלוסייה הכללית,
כאשר הסיכום לכל הנאמר למעלה הוא:
האדם מרגיש בתוך תוכו עלוב, ערך עצמי אפסי
ועל כן הוא מפתח פיצוי של עליונות, ודורש מאחרים לאשר אותה תדיר,
כדי להילחם עם הריקנות הפנימית.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית מקורה בגנים תורשתיים,
כלומר, סביר יותר שההפרעה תתפתח אצל אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של ההפרעה.
עם זאת, חלק גדול מהנרקיסיסטים מצביעים על ילדות קשה, מנוכרת,
עם הורים אלימים, חברה אלימה או קפדנית במיוחד.
הטיפול בנרקיסיסטים הוא מאתגר במיוחד,
לנוכח העובדה כי הם אינם חושבים שהם בעייתיים,
ולא מעלים בדעתם לבקש טיפול או עזרה.
אם זה כן קורה, הטיפול הפסיכותרפיסטי מתמקד בבניית ערך עצמי חיובי בלתי מותנה באחרים,
ובפיתוח אמפתיה לסבל הזולת, ועבודה על ענווה מול גאווה ואגו.
אם ביצעת את כל האתגרים בהצלחה
תקבלי גישה להשתתף בחינם
במפגש זום שיגלה לך סודות
על הבנת תהליכי המחשבה של האחר.
מתעניינת בלימודי מורפולוגיה
אבחון תווי הפנים ושפת הגוף?
