עדיין אנחנו בחוזה הסמוי ההדדי, הקיים בכל מערכת יחסים.
חוזה שנכתב ונחתם בתת ההכרה, ללא ידיעתם המודעת של החותמים.
ישנם משפחות, בהם 'נחתם' 'חוזה' טוב ומועיל.
התנאים הרצויים לשלווה, שמחה וקשר קלים לביצוע ולהשגה.
אם מצטבר כעס, מרירות, אכזבה ותסכול,
כדאי לבני הזוג לנסות ולגלות את החוזה שלהם.
שם, בין הסעיפים השונים מוצאים בדרך כלל את שורש הקושי.
חוזה הוא טוב, כאשר כל אחד מהשניים מרגיש שהוא תורם ומקבל במידה שווה.
כל אחד נדרש, לפי חוזה זוגי טוב, להשקיע מאמץ, השקעה, אכפתיות,
הערכה, נכונות לעשות טוב לשני, פרגון להתקדמות בחיים,
רצון לבוא לקראת, ושמירה על הביטחון הרגשי והפיזי של השני.
באותה מידה, הוא גם רוצה לקבל אותם הדברים, אך בצורה שונה.
ניקח לדוגמה את סעיף ה'מאמץ'.
פסי מתאמצת ומשקיעה אנרגיה רבה בסידור הבית ובשמירה על ניקיון ואסתטיקה.
זה לוקח שעות רבות מהשבוע, סידור, ארגון, שטיפות, ניקיון כללי, תחזוק יומיומי.
פסי מרגישה משקיענית של ממש. נותנת את עצמה מכל הלב והנשמה.
רפאל בעלה משקיע גם הוא אנרגיה ומאמץ. לא בניקיון הבית. בתחום אחר לגמרי.
רפאל יושב עם דויד בן השש ומשנן איתו כל ערב את החומר הנלמד בחיידר,
למרות שהוא עייף ומותש מסדרי הלימוד שלו עצמו.
רפאל מבין כי אם הוא רוצה שדויד הקטן יעמוד בקצב הכיתה,
דבר הקשה לו קצת, הוא חייב להתאמץ ולהשקיע בו כוחות מידי ערב.
אף אחד מבני הזוג אינו 'מודד' את מידת ההשקעה והמאמץ שהם תורמים לבית.
אבל, בתת המודע שלהם הם יודעים, שכל אחד עושה כמיטב יכולתו
להצלחת הפרויקט העצום הזה הנקרא 'הקמת בית יהודי'.
אך, במידה שבחוזה הזוגי של רפאל מופיע סעיף האומר:
'אין לי כוח להתאמץ. אני מוכן להשקיע בבית רק מה שנוח וקל'.
זה חוזה גרוע, כי הוא בהכרח יוביל להתנגשויות ולמרמור.
'רק אני חייבת להשקיע כוחות בבית הזה? – תחשוב פסי לעצמה – ומה עם החלק שלך?'
נדלג לסעיף נוסף בחוזה טוב: 'הערכה'.
אם ברור מאליו לשני השותפים שלנו שמאמץ והשתדלות מזמין הערכה והוקרה,
ושניהם פועלים לפי הערך הזה, מי יותר ומי פחות,
הדבר גורם להרגשה מאושרת ונינוחה באוויר.
'אני מוערכת. בעלי חושב שאני מאד נקייה ומסודרת' תהרהר לעצמה פסי בסיפוק.
'אני מוערך. אשתי מעריכה מאד את המאמץ שאני משקיע בדוידי כל ערב.
היא חושבת שאני אבא נפלא לילדינו'. יידע גם רפאל בסתר ליבו.
מה צריך יותר מזה?
אך איך תרגיש פסי אם היא תגלה, כי המאמצים שלה אינם זוכים להערכה ולהוקרה.
היא נמצאת בבית הזה על תקן מנקה ומסדרת. מארגנת ומבריקה. וזה לא אכפת לאף אחד.
רפאל בעלה לא חושב שזה דבר מיוחד, ראוי להוקרה, או למילה טובה.
'זה התפקיד שלה והיא מבצעת אותו. למה אני צריך לדבר על זה בכלל?'
'לא נורא שנשפך פטל על הרצפה. ממילא מחר את מנקה עוד פעם'.
'מה? כל יום אני צריך לציין שנקי כאן ונעים? זה נשמע מלאכותי לגמרי.
גם לי לא אומרים תודה בכל יום שאני הולך לכולל'.
הרגשת המרמור חודר ומתפשט בכל חדרי הלב,
וכבר אינו מאפשר לראות וליהנות מהדברים המוארים בחיי הנישואין.
לעומת זאת, יתכן שלפסי 'כתוב' בחוזה הנסתר שלה,
שבני זוג אינם חייבים להכיר טובה האחד לשני,
ואין צורך בהבעת הוקרה ותודה מילוליים.
יתכן שחונכה כך, או ראתה דוגמה אישית מהוריה שגידלו ילדים בצורה טכנית,
ללא הבעת רגשות וטיפוח יחסים חמימיים במשפחה.
במקרה זה, לא יפריע לה שרפאל בעלה מקבל את מאמציה כמובנים מאליהם.
מה שלא כתוב בחוזה, אין צורך לקיים, הלא כן?
מעניין לעקוב אחר תגובותיהם של אנשים,
שבחוזה הנסתר שלהם אין צפייה למילה טובה, להערכה או הבעת רגש.
אם ינסה אי מי להעניק להם מחמאה חמה, או אפילו מתנה על מאמץ מיוחד,
הם יהיו במבוכה רצינית.
לא ידעו כיצד לקבל את המחמאה ויהדפו אותה.
נוח להם עם יחס יבש וממעט בדיבור. והם גם מתייחסים לשני באותה צורה.
כדי שנפרק מוקשים הטמונים בחוזה שלנו, עלינו לגלות את סעיפי החוזה.
נשאל את עצמנו שאלות מנחות, ונענה תשובות מדוייקות ואמיתיות:
מה אני מוכנה לתת מעצמי בחיי נישואין? פיזית / רגשית / התנהגותית / מנטלית
ומה אני מצפה לקבל בשותפות הזאת? פיזית / רגשית / התנהגותית / מנטלית
במבט שטחי נראה לנו שהחוזה של כולנו כולל אותם סעיפים.
אך אם נתקרב ונעיין בחוזים שונים, נגלה דברים אחרים לחלוטין.
חוזה אפשרי אחד:
אני מוכנה לתת מעצמי –
פיזית – ניקיון, לקום לקטן בלילה, כביסה וגיהוץ.
רגשית – מחמאה אחת בשבוע.
התנהגותית – לצאת להליכה משותפת אחת לשבוע.
מנטלית – לציין לעצמי דבר טוב עליו מידי פעם.
אני מצפה מבעלי:
פיזית – שיעזור לי בניקיון הבית לכבוד שבת. שיבצע את הקנייה החודשית בצרכנייה.
רגשית – שיבין אותי!!! שיבין כשקשה לי!!
התנהגותית – שיתקשר במהלך היום לשאול מה שלומי? ואיך אני מסתדרת?.
מנטלית – שינחש מתי אני זקוקה למילה טובה ויחס חם, בלי שאומר.
חוזה אפשרי שני:
אני מוכנה לתת מעצמי –
פיזית – לדאוג לבעלי לשלוש ארוחות מסודרות ביום, להזכיר לו מטלות המוטלות עליו וכנראה שישכח… לסדר לו את הניירת שהצטברה אחת לחודש.
רגשית – להקשיב בערב למאורעות היום, לתת לו תמיכה רגשית בתקופה הלא קלה שעוברת עליו.
התנהגותית – לקום מוקדם להכין לו צידה לדרך מכל הלב.
מנטלית – לדון אותו לכף זכות כשנצרך…
אני מצפה מבעלי:
פיזית – שירגיע את הילד הבוכה בלילות וידאג שלא יעיר אותי, אם הצלחתי כבר להרדם
רגשית – שישים לב שאני עצבנית היום, ויבדוק מה קרה.
התנהגותית – שיזכור לקנות לי פרחים לשבת. מתנה ליום הולדת.
מנטלית – שיתן לי הרגשה שהוא חושב עלי.
עכשיו נשאר לנו לבדוק את סעיפי החוזה של השותף שלנו…
ולראות האם יש הלימה בין הסעיפים? מה מסונכרן? ומה לא?
האם ניתן לערוך שינויים בחוזה? של מי? ובאיזה מינון?
ובעיקר, לשנן ולהפנים את החוזים החדשים, כך שיהפכו לחלק מאתנו ויחייבו אותנו ברגע האמת.
אהבת?
הרשמי עכשיו לקורס המדהים ביותר, הפותח את העיניים ומעשיר את חיי הזוגיות עשרת מונים.
בואי למדי על חיי נישואין ממבט חדש ומרגש.
אם ביצעת את כל האתגרים בהצלחה
תקבלי גישה להשתתף בחינם
במפגש זום שיגלה לך סודות
על הבנת תהליכי המחשבה של האחר.
מתעניינת בלימודי מורפולוגיה
אבחון תווי הפנים ושפת הגוף?
