טיפול רגשי: מבנה הנפש א'

זיגמונד (שלמה) פרויד היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי אוסטרי, שחי בתקופת השואה.

הוא תרם לעולם את המושג 'טיפול נפשי'

והגדיר מושגי יסוד רבים שהגדירו את מבנה הפסיכה האנושית,

ועקרונות פסיכולוגיים רגשיים, שהסבירו  תהליכים בהתהוות מחלות נפש.

 

"הנפש" שפרויד עסק רבות בהגדרתה,

היא אותו חלק באישיות שלנו הנקרא "פסיכה"; "מיינד".

זהו החלק הכולל את מודעות האדם, החשיבה, הרגש, הזיכרון

ועוד תהליכים ותפקודים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים.

 

במקורות שלנו, דווקא ה"רוח" מקבילה ל"פסיכה" שפרויד הגדיר.

הרוח כוללת את מרבית התפקודים המנטליים, הרגשיים וההתנהגותיים של האדם.

היא אחראית על הרגש ועל הדיבור שבאדם,

וכל הפעילות המנטלית של האדם היא בתחום פעילותה.

 

האדם הוא היצור היחיד בעולם המסוגל להפוך תכנים מופשטים וחסרי צורה שבמחשבתו,

לדיבור מסודר, מאורגן ומובן.

על כן הוא נקרא "מדבר", על שם תפקידה של הרוח –

לחשוב, ולתמלל את המחשבה למילים.

 

גם מבחינה רוחנית הרוח עולה ויורדת,

כלומר, האדם חווה עליות וירידות במצב הרוח שלו, וגם הרוחני.

הוא חווה זמנים של הרגשת קרבת אלוקים והתרוממות חזקה יותר,

וזמנים של הרגשת ריחוק ויובש מנטלי, רגשי ורוחני.

בזמנים אלה הוא אמור לגייס את כל כישוריו המנטליים והרגשיים,

על מנת לאסוף את עצמו ולהתקרב לבורא בצורה מודעת ומכוונת.

 

מה היא הנפש האמיתית?

הנפש היא החלק הרוחני המחיה את הגוף הגשמי.

זוהי חיות רוחנית הזורמת בדם האדם,

כי הדם הוא הנפש, והיא אנרגיה של קיום הנותנת חיות לכל ברייה.

 

האר"י הקדוש אומר, שאפילו בדומם ובצומח יש נפש שמחיה אותם.

כמובן, זהו סוג נפש נמוך יותר, מרומם ומפותח פחות מנפש של אדם,

ובפרט מנפש גבוהה יותר, של יהודי.

 

בעל התניא זי"ע אומר שהנפש מתחלקת לשני חלקים שתדיר נאבקים זה בזה:

הנפש הבהמית – החלק הקרוב יותר לגוף ולתאוותיו.

חלק זה מנסה למשוך את האדם לארציות ולבהמיות.

הנפש האלוקית – החלק הקרוב יותר לרוח ולנשמה.

חלק זה מנסה למשוך את האדם לרוחניות ולעשיית רצון ה'.

 

המאבק בין הנפש הבהמית לבין הנפש האלוקית

מרחיב את תחום הנפש מהיותה כוח רוחני מחיה בלבד,

ונותן גם לה תפקודים מנטליים ורגשיים, בדומה לתפקודי הרוח.

מאבק זה מזכיר את המאבק בין האיד, האגו והסופר אגו, שהגדיר פרויד.

 

ומהי הנשמה?

הנשמה היא חלק הבורא שבתוכנו, צלם אלוקים ממש,

המחבר אותנו אליו יתברך ונותן לנו את האפשרות של דבקות אלוקית.

הנשמה היא עצם החיות של האדם.

רק כשהיא נכנסת לאדם הוא מתחיל להפעיל את חושיו, יכולותיו,

וכל מערכות הגוף מתחילות לפעול עד לרגע שהנשמה נפרדת מהגוף.

 

"ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז):

הקב"ה נפח בתוכנו חלק מאיתו ממש,

חלק שאינו יכול להיפגם או להתקלקל, כי הוא אלוקי.

חלק קטן של הנשמה נמצא במוח (עפ"י האר"י הקדוש),

ורוב רובה של הנשמה חופף מעל ראשו של האדם, שמוגדר כ"אור המקיף".

 

"בנשמה יש בו אור פנימי, המחיה ומתפשט בתוכם,

ואור מקיף מבחוץ, להעלותם למדרגה עליונה יותר מכפי ערכם,

והוא מה שאינו יכול להתפשט בתוכם" (אור תורה, אות ו).

כמו שמובא בספר 'פתחי שערים' (מבוא לספר עץ החיים להאר"י הקדוש)

"תפקיד אור המקיף הוא לסייע לו שיעלה ממדרגה למדרגה".

 

נשמה יתרה

בזמנים מיוחדים כמו שבתות וימים טובים, מתווספת לאדם נשמה יתרה.

האדם מקבל תוספת רוחנית מהנשמה שלו עצמו.

היא אינה מוסיפה לאדם חיות פיזית ואנרגטית לגוף,

אלא מקשרת אותו בקשר קרוב יותר לעולמות עליונים רוחניים.

 

פרויד הגדיר את מבנה הפסיכה, הנפש, בלשונו –

כנחלקת לשלוש רמות מודעות: מודע, סמוך למודע ותת מודע.

בתוך רמות מודעות אלה, פועלים שלושה כוחות מנוגדים,

אשר גם נאבקים זה בזה וגם מתווכים בין רמות המודעות השונות:

איד, אגו וסופר אגו.

בין הכוחות הללו מתרחשת דינמיקה תמידית של פעילות ועיבוד.

 

כתוצאה מהדינמיקה ומהמאבק בין כוחות הנפש השונים, (קונפליקטים לא מודעים)

נוצרת חרדה שנועדה להזהיר את האדם מפני סכנות פנימיות וחיצוניות.

 

החרדה כוללת פחדים מציאותיים – 'נורמליים',

פחדים נוירוטיים – 'לא נורמליים', שמקורם מחשש מעונש,

ופחדים מוסריים – רגשי אשמה ומצפון.

 

על מנת להתגבר על החרדות והקונפליקטים,

מפתח האדם מנגנוני הגנה שמסתירים ממנו עצמו את המידע הטמון בתת מודע,

ובכך מסייעים לו להתמודד עם החרדות הנוירוטיות.

 

בטיפול הפסיכואנליטי (שיטת פרויד), מפרשים חלומות ופליטות פה,

על מנת לזהות מידע הטמון בתת המודע וגורם לחרדות הנוירוטיות.

 

בנוסף, מתבקש המטופל להגיד את כל מה שעולה בדעתו באופן אסוציאטיבי, מבלי לצנזר דבר.

באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי  – המטפל הרגשי – להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל, ולפרשו.

תהליך זה של דיבור אסוציאטיבי ופרשנות של חלומות,

מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של הסימפטומים והבעיות הנפשיות של המטופלים.

הבעיה היא, שהטיפול הוא ארוך טווח, ויכול גם להתמשך שנים רבות.

לעומת זאת, טיפול רגשי מודרני הוא קצר טווח ומועיל ביותר.

 

התנגדות היהדות התורנית לפרויד

הבעיה העיקרית של הגישה הפרוידיאנית מול ההשקפה התורנית היא,

שלפי גישתו של פרויד, האדם מונע מיצרים ומכוחות גדולים ממנו,

ואין לו אפשרות, כוח או הצדקה לעדן את הכוחות האלו או לרסנם.

פרויד טען שהאינסטינקטים של האדם מחפשים סיפוק ומילוי משאלות,

ואל לו לאדם לעצור או לרסן סיפוקים אלו, גם אם הם אסורים.

 

כמובן, הגישה שלנו כשומרי תורה ומצוות היא, שהאינסטינקטים אכן תובעניים לעיתים,

אולם לאדם יש כוח בחירה וציווי אלוקי לבחור בטוב ובישר בעיני אלוקים ואדם.

פירוט מורחב על כוחות הנפש שהזכרנו, בפרקים הבאים.