יותר מכל רגש אחר, כעס הוא רגש שנקשר עם תחושות גופניות עזות.
גם פנצ'ר פשוט כמו ניסיון לתקן מכונה חדשה שהתקלקלה – ללא הצלחה –
יכול להגביר את קצב הלב פי שניים ויותר.
העלייה בלחץ הדם גורמת לנו להאדים ולהרגיש תחושת חום שעולה לכיוון הראש.
כשאנו מתרגזים מאוד, הגוף מפריש את הורמון הלחץ "קורטיזול"
המגייס את כל משאבי הגוף להשבת מלחמה.
אם זה קורה לעיתים תכופות, מאגרי האנרגיה בגוף מתדלדלים ומערכת החיסון נפגעת ונחלשת.
אדם הרותח מזעם, ולחץ הדם שלו עולה בפתאומיות,
עלול לגרום למרבצי השומן (פלאקים) שהתיישבו על דפני העורקים במשך השנים,
להתנתק מהדופן ולחסום את העורק.
כאשר הדם אינו יכול לעבור דרך העורק החסום, התוצאה היא – התקף לב או שבץ.
מהו רגש הרסני זה והיכן הוא מופיע?
רגש הכעס מופיע כאשר אנו חושבים או מרגישים שאנשים פועלים נגדנו.
עצם המחשבה שאנשים גורמים לנו כאב ללא הצדקה מרתיחה אותנו,
ומייצרת התפרצויות של כעס וזעם כלפי אנשים.
הכאב יכול להופיע כשדברים אינם מסתדרים כפי שרצינו,
כשאנשים מתנהגים אחרת מכפי שחשבנו,
וכשאנו תופסים התנהגות או פעולה של הזולת כמכוון נגדנו.
יש הבדל בין כעסים שתוקפים אותנו ביום יום,
כעסים שגורמים לנו לצעוק, להתרגז ולשחרר אנרגיה מתפרצת,
לבין כעס עמוק וישן שחלחל לשכבות הפנימיות של הנפש ועושה שם שמות.
זעם הרסני זה מבעבע בפינה ומחכה להזדמנויות לפרוץ החוצה.
יש לנו סיבות והסברים טובים לכעס מצטבר זה הנשען על עוולות שאנשים עשו לנו.
עוולות שאין להם תקנה, אין סליחה ולא מחילה..
הנזק שכעסים אלו גורמים לגופנו הוא עצום.
כעס ההופך לטינה ומרירות, פוגע בגוף ומחליש את מערכת החיסון בצורה ניכרת עד להופעת סרטן!
אם כן, איך נתמודד עם כעסים גדולים וקטנים?
כיצד מתפטרים מהררי טינה, כעס וזעם?
מה הטיפול הרגשי היעיל לכעסים?
ראשית נבדיל בין הכעסים הקטנים והיומיומיים,
לבין כעס עמוק שיושב שנים ופוגע בכל חלקה טובה בגוף ובנפש.
כעסים יומיומיים נבטא, ונשחרר. כעסים עמוקים לא נשאיר כמות שהם. זה מסוכן.
הטיפול הרגשי מתחיל בהבנה, כי כעסים "יושבים" על בסיס של פרשנות הקובעת כי אנשים פוגעים בי, עושים לי דווקא ורוצים להרגיז אותי.
* חיים שפך את השוקו למרות שביקשתי ממנו להיזהר. הוא עושה לי דווקא!
* שרי סוחבת היום את שיעורי הבית עד אין קץ. היא לא רוצה לעזור לי, לכן היא לא מסיימת!
* מירי מתעקשת לצאת לבית הספר בלי מעיל.
היא יודעת כמה זה חשוב לי וכמה אני מקפידה על לבוש הולם בחורף, היא רוצה להרגיז אותי.
הכעס עולה במהירות במעלה הגרון ומתפרץ בצעקות, גערות, השפלות והאשמות
ולפעמים רק בפנים חמוצות: מדוע גרמת לי כאב?
מאחורי הכעס יש המחשבה המפרשת:
היא מרגיזה אותי. הוא מנצל אותי. הוא סחט אותי. הם לא נתנו מה שהבטיחו.
"הם" גורמים "לי" כאב וזה מכעיס ומקומם!!
כאשר רגש הכעס גואה בתוכנו, אין לנסות להתגבר ולשתוק.
מומלץ להוציא את האנרגיה המתפרצת באמצעות מילים לא פוגעניות, לא משפילות ולא מבקרות.
עדיף לנסח את משפטי הכעס בגוף ראשון "אני":
* אני כועסת מאוד כשמעירים את התינוק.
* אכפת לי שלא קנית את מה שביקשתי.
* אני מרגיש כעס ותסכול כשלא הולכים לישון בזמן.
ולא: אתה לא בסדר, אתה חוצפן, לא מתחשב, קמצן ושקרן.
כדאי לשלב נשימות עמוקות ונשיפות מתמשכות
המרוקנות את הריאות ומוציאות את האנרגיה האצורה וההרסנית החוצה,
באמצעים בלתי פוגעים ומשפילים.
כאשר אנחנו מוציאים את האנרגיה הכועסת החוצה
נמנע הצטברות זעם שעלול להיות בלתי נשלט.
המדד להוצאה בריאה ומבוקרת של אנרגית הכעס הוא,
משך הזמן שלוקח לנו להירגע מהכעס והתסכול.
הוצאת רגש הכעס אמור לקחת כמה דקות עד מחצית השעה.
אם אנחנו סוחבים את הכעס עוד ועוד ולא מסוגלים להירגע, אות הוא שכעס זה יושב על משהו עמוק יותר,
על זעם שהצטבר שחלחל לעומק ללא אפשרות ניקוז ושחרור.
עיקרון נוסף בטיפול רגשי הוא,
שלעיתים, הכאב ש"הם" גורמים לנו נובע מהעובדה, שיצרנו כללים.
החלטנו מה צריך להיות, וכועסים כאשר העובדות משתנות.
אם נשים לב לכללים שיצרנו לכל דבר, מצב ואדם זה נראה כך:
* אנשים צריכים להתנהג בצורה יותר לבבית.
* ילדי צריכים להיות מחונכים, סבלניים ועדינים.
* בעלי / אשתי צריכים להסכים איתי בכל דבר.
כללים וקני מידה אלה מעצבים את תגובותינו ומשפיעים על ההתייחסות שלנו למעשי הזולת.
אם יש לנו רעיונות מוצקים באשר לטוב ולרע,
דברים שמוכרחים להיעשות ומצבים שחייבים להיות הדבר גורם לנו לכעס ותסכול.
מאפייני הכללים הם, שבעליהם מתקשים לסבול כללים שונים של בני אדם נוספים.
הם מצפים כי כולם יראו את הדברים מנקודת מבטם,
והצריך / מוכרח / חייב של כולם מסביב יהיה זהה למערכת הכללים שלהם.
אם זה לא כך, וזה בדרך כלל לא כך, הם מאבדים את סבלנותם,
ומתפרצים בכעס עצום על מי שהעז להתנהג לפי מערכת כללים שונה משלהם.
הבעיה היא, שמעטים האנשים המוכנים לחיות חייהם לפי מערכת הכללים שלי ולא לפי מערכת הכללים שלהם.
השאלה שעלינו לשאול את עצמנו: האם הכללים שקבעתי משרתים אותי או פוגעים בי?
משרתים את הסביבה שלי או פוגעים בהם?
אם אני כועס לעיתים קרובות, מתפרץ, צועק ומאבד שליטה,
עלי לבדוק את הכללים של צריך / חייב / מוכרח שלי.
* החליפו את השפה מ-חייב ל–כדאי, מ-מוכרח ל-אפשר, מ-צריך ל-ניתן.
השפה מעדנת אותנו, פותחת ומאפשרת גמישות,
קלילות ומזכירה לנו את המחויבות שלנו להשתחרר מכללים נוקשים.
* חברו הצהרה המזכירה לכם שלכל אדם כללים משלו, ואף אחד אינו חייב להשתמש בכללים שהצבנו לו.
* הטילו ספק בכללים: מי אמר שאני צודק? האם יכול להיות אולי שגם אני טועה?
* תנסו להתעמת עם הכללים: חשבו על יוצאים מן הכלל לכלל מסוים שבניתם במשך השנים.
* החליטו שכללים הם עניין יחסי ולא אמת מוחלטת
ואתם יכולים לאפשר לעצמכם להיות גמישים יותר בעניינים אלה.
הרגילו את עצמכם להצהיר מחשבות מרגיעות שיחליפו את המחשבות המגבילות והמכעיסות:
* אני לא אוהב את זה, אך מותר להם לעשות מה שהם אוהבים.
* זה לא קשור אלי, זה דרכו שלו.
* זה לא נגדי, זה בעדו.
* לרוב אין לאנשים כוונות רעות. כנראה שהכוונה הייתה טובה.
* אין צודק או טועה. לכל אחד צרכים שונים.
* אנשים עושים כמיטב יכולתם ברגע נתון זה.
במגמה המשולבת תקבלי כלים מקיפים ומגוונים
כדי לפתוח קליניקה מוצלחת לטיפול רגשי עמוק.
תלמדי שיטות טיפול מתקדמות לטיפול רגשי בכעס, פחד, חרדות, נחיתות, חוסר מודעות,
בעיות תקשורת, קנאה, חוסר פרגון וכל הספקטרום הרגשי הרחב.
חוץ מהכלים המדהימים שקורס זה יקנה לך ולבני משפחתך, יש לך מקצוע מדהים ביד. אז למה את מחכה?
אם ביצעת את כל האתגרים בהצלחה
תקבלי גישה להשתתף בחינם
במפגש זום שיגלה לך סודות
על הבנת תהליכי המחשבה של האחר.
מתעניינת בלימודי מורפולוגיה
אבחון תווי הפנים ושפת הגוף?
